התפיסה החינוכית נובעת ממסע עומק ציוותי ואישי שמתוכו  עיצבנו את הזהות הבית ספרית: כל אחד הוא עולם ומלואו, וביחד אנחנו שייכים לקהילה.  מטרת הקהילה לאפשר ביטוי דיפרנציאלי  לכל באי בית הספר זאת לצד האחריות על יצירת קהילה היוצרת שייכות לכל גווניה.

התפיסה כוללת התייחסות לכל ההיבטים הבית ספרים: תהליכי למידה ,הוראה והערכה , דרכי השיח בבית הספר, הארגון הבית ספרי- סביבות למידה חדשניות, יצירת שותפויות ושותפים . כל אלה משלבים פן ערכי, חברתי, רגשי והתנהגותי, מתוך אמונה לצורך במתן מענה לכלל קהילת בית הספר על גווניה השונים.

תפיסה זו מיושמת  בשני היבטים מרכזיים השזורים זה בזה:

1. תהליכי הוראה למידה והערכה מכוונים ללמידה דיפרנציאלית משמעותית עבור כל באי בית הספר  ומתייחסים למיומנויות המאה ה-21 : ביטוי לאינטליגנציות מרובות, בחירה, תהליכי חקר, חשיבה ביקורתית, רב תרבותיות, הנעה פנימית, למידה רב תחומית, למידה רב גילאית, אחריות, ניהול זמן למידה, יכולת הבעה והמללה של תהליכים- פרזנטציה.

2. אקלים בית ספרי –יצירת קהילה המאפשרת שייכות וביטוי השונות באמצעות שיח דיאלוגי מכבד, הכלה, שקיפות ואחריות .

שני היבטים אלה יאפשרו לתהליכים פסיכו פדגוגיים מיטביים.

בנוסף לכל הנאמר לעיל, בעקבות תהליכי חקר ובדיקה, בחר ביה"ס לאמץ סביבות למידה חדשניות- למידה במרחב המאפשרת לתלמיד ללמוד על פי סגנון הלמידה שלו, להעצים את החזקות והכישורים של כל תלמיד בכל תחום, לתת מענה לכל אתגר שילד צריך להתמודד עמו. במקביל, היא מאפשרת למידת עמיתים, עבודת צוות ומיומנויות חברתיות אותם הילד לומד, מפנים ומיישם הלכה למעשה בחיי היומיום. המורה הופך למנחה, מדריך, מכוון, מאתגר ומשמש כמודלינג לכל המיומנויות החברתיות הנדרשות על פי תפקודי הלומד במאה ה-21 בזכות העובדה שבכל רגע נתון נמצאים 3 כוחות הוראה בכל מרחב למידה.